מבושם


מבושם
adj. נתון בבשמים, מרוח בתכשירים קוסמטיים; מדיף ריח טוב, מעלה ניחוח, ערב, טעים; שתוי, שיכו

אוצר עברית . 2013.

Look at other dictionaries:

  • לא מבושם — נטול ריח …   אוצר עברית

  • שקיק מבושם — אבקת בישום …   אוצר עברית

  • בעל ניחוח — מבושם, בעל ריח {{}} …   אוצר עברית

  • בשום — 1 adj. מבושם, מרוסס בבושם, ריחני, ניחוחי, בעל ריח טוב, בעל ניחוח, מפורכ 2 שימוש בבשמים, הענקת ריח טוב, תוספת ניחוח, פרכוס, התקנת בשמי …   אוצר עברית

  • בשם — 1 adv. מטעם, כייצוג, כנציגות, כבא כוח, בשליחות, בפקודת, בפקודתו של , בהזכרת שמו של 2 v. להפיץ ניחוח, לעשות לריחני, להפיץ ריח טוב, לשים בושם, לבסם; להנעים, לענג, לגרום הנא 3 v. להשתכר, להתבס 4 v. לשים בושם, להזליף בושם; להתענג, לרווח נחת, ליהנות;… …   אוצר עברית

  • מריח טוב — עולה ממנו ניחוח נעים, מדיף ריח מבושם {{}} …   אוצר עברית


Share the article and excerpts

Direct link
Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”

We are using cookies for the best presentation of our site. Continuing to use this site, you agree with this.