מבוש


מבוש
איברי המין, אזור החלציים, חלציים, בושת, ערווה, פות, איברים אינטימיי

אוצר עברית . 2013.

Look at other dictionaries:

  • אילפס — סיר מעוגל, קדירה; תשביל הנקרא על שם הכלי בו מבוש …   אוצר עברית

  • במיה — ירק גינה ממשפחת החלמיתיים, ירק הנאכל כשהוא מבוש …   אוצר עברית

  • במייה — ירק גינה ממשפחת החלמיתיים, ירק הנאכל כשהוא מבוש …   אוצר עברית

  • חבוש — 1 adj. כרוך, קשור, צרור, חבול; כלוא, אסור, עצור, נמצא בבית הסוהר; מכוסה (כובע) 2 עץ פרי, פרי בשרני הנאכל מבוש …   אוצר עברית

  • מאויד — adj. שהתאדה, שהתנדף, נמוג, נעלם באוויר, הפך לגז; מאודה, מבושל באדים, מבוש …   אוצר עברית

  • מאוייד — adj. שהתאדה, שהתנדף, נמוג, נעלם באוויר, הפך לגז; מאודה, מבושל באדים, מבוש …   אוצר עברית

  • נא — 1 adj. צלוי למחצה, מבושל למחצה, עשוי למחצה, עשוי חלקית, לא לגמרי מבוש 2 interj. אנא, בבקשה, בטובך, הואל בטובך, בי, אבק 3 interj. הבה, בוא, קום, קדימה, מה 4 v. למנוע, לעכב, לעצור, לייעץ לא לעשות, להרתיע מ , להטות לבו מ , להרחיק; לבטל, להכשיל, להפ… …   אוצר עברית


Share the article and excerpts

Direct link
Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”

We are using cookies for the best presentation of our site. Continuing to use this site, you agree with this.